מילות פרידה מחברים – אתר Ynet
רועי יום טוב
היי נועה, אני רוצה לספר לך איך אני רואה את המערכת יחסים שלנו מהתחלה. עומדים במעגל, 31.8.2016, מחייך אלייך, אומרים להגיד מה הקינוח האהוב עלינו. את כמובן מתחילה לדבר על כמה שאת אוהבת שוקולד, בכל המובנים, גלידה, פשוט שוקולד, סופלה, וזה היה כזה חמוד. שם כבר הבנתי שנהיה החברים הכי טובים. והשנים המשיכו ובאמת זה היה ככה. אנחנו היינו חברים טובים בטירוף, יכולתי להגיד לך את כל מה שעל הלב שלי ואת לי. כל כך הרבה לילות שדיברנו, שהפכת אותי למי שאני. ותמיד היה לך מקום להקשיב, ולהכיל. לחבק ולצחוק. את חלק ענק מהאישיות שלי. החיוך שלך מלווה אותי מהיום שהכרנו. הלילה האחרון שהיינו עם כל החברים בוילה לא יוצא לי מהראש. את דיברת על הפחד שלך שיחדרו לבסיס שלך וכמה שאתן מוכנות לתרחיש הזה. חבל שהמדינה שלנו לא מספיק הייתה מוכנה. אני בטוח שאתן עשיתן כל מה שאתן יכולות ויותר. ובהמשך הלילה, דאגת לי כל כך, חזרתי מהמיון, ודיברנו איזה שעתיים עד 5 בבוקר ואני לא מתחרט על שניה. דיברנו על הדברים הכי עמוקים שיש. מהצד שלי דיברתי על החוסר ביטחון שיש לי ואת הרמת לי בצורה לא נורמלית. "מי לא תרצה אותך?" ונתנה פירוט מדהים ללמה אני לא יכול לחשוב ככה. מי עוד יעשה את זה בצורה כל כך משכנעת? מי עוד יחליט בלילה שאחרי לעשות קעקוע ולקחת אותי איתו? מי יחבק אותי ויגיד לי לצאת מהבאסה או שהוא מרביץ לי? נועה את היית ותמיד תהיה אור וחלק ענק בחיים שלי, משהו שאני אלך בדרכו ואלמד ממנו גם בגיל מבוגר. מי יצחק כמו שאת צוחקת? יחייך כמו שאת מחייכת? מי יהיה שם בשבילי בדרך שאת היית? כנראה שאף אחד. נועה שלי את כזאת מיוחדת. כזאת מושלמת. אבל באמת מושלמת. אין דבר פגום בך, אפילו לא אחד. כל מה שאני רוצה זה לראות אותך מחייכת, לחבק אותך ולא לאבד אותך. נועה השאירה לי מספר ציווים לפני לכתה: 1. לאהוב את כל החברים ולהישאר מלוכדים יותר מאי פעם(כולנו הרגשנו שבסופש האחרון). 2. לחייך ולצחוק כמו שהיא תמיד הייתה עושה, לראות את הטוב בכל בן אדם. 3. לקחת את הדאגות של אדם שבמצוקה ולהפוך אותם לחוזקה שלו. 4. לאהוב את עצמי, אחרת נועה תכעס מאוד. נועה את כתבת פנקס תודה לפני לכתך אבל כולנו צריכים להגיד תודה עלייך ועל מי שהיית, על מה שנתת לעולם הזה שישאר בו לעד. כולנו נדאג שזה ישאר לעד. אז נועה, פיתה שלי(לא יבינו וזה בסדר). אני הכי אוהב אותך בעולם. אני אסכם עם כמה מילים מהשיר "החיוך של נועה": כל מה שרק רצית זה לאהוב בגדול. לאהוב את המשפחה, החברים שלך. ולדאוג לכל הסובבים אותך. את החיוך שלך אפילו השטן לא יקח. מאמין שאת יודעת שאני פה איתך. שלך לתמיד, לועי.💔😔
דנה שיינין
תמיד כמבקשים ממני לדבר או לכתוב על נועה, אני אף פעם לא יודעת ממה להתחיל. להתחיל ולספר על איך זכיתי להכיר אותה? או על איזו בן אדם היא הייתה? אולי בכלל לדבר על מה שהיא היתה בשבילי? ולא משנה מה אכתוב או אגיד, אף פעם לא ארגיש שהצלחתי להעביר עד הסוף את מי שהיא באמת, להכיל את כל כולה בטקסט קצר או ארוך שינסה לתאר את הקצה של הקצה של מי שהיא. ובכל זאת, אנסה עכשיו. יש כמה מילים שעולות לי לראש כשנועה מוזכרת: אור, חיוך, צחוק, אהבה, אופטימיות. אלה המילים שאני מוצאת שמתארות את נועה בצורה הכי טובה שאפשר, אם אני מנסה לתאר את כולה בכמה מילים בודדות. למזלי הכל כך גדול, נועה הייתה מסוג האנשים שלא ינסו להסתיר את האהבה שלהם ממך, ובכל השנים שבהן זכיתי להיות חברה שלה, תמיד תהיתי מה עשיתי שזכיתי לקבל כזאת כמות של אהבה. אם זה בדברים הקטנים כמו, בדיחה משותפת, צלצול להעיר בבוקר, לזכור פרטים מסיפורים שאני מספרת (ויש הרבה) ולהתעניין ולדאוג, או אם זה בדברים גדולים כמו לבקר אותי בבית כשאני חולה עם מאכלים טעימים (מן הסתם מתוקים), לדאוג שמתנת יום ההולדת שלי תהיה הכי מושקעת במחשבה ואהבה כמה שיותר זמן מראש. ללוות אותי בכל הרגעים הכי טובים, הכי קשים, הכי מצחיקים וליצור אותם ביחד איתי, ואפילו לספר לי שכשתהיה לה ילדה היא תקרא לה דנה. לא כולם זוכים לחוות סוג כזה של חברות אמת, חברות נפש. לזכות למצוא את האדם שאת הכי סומכת עליו, באש ובמים. האדם שהכי מכיר אותך, את המעלות ואת המגרעות, ולמרות שיש המון כאלה לאהוב אותך אפילו יותר, ואני איכשהו זכיתי. אבל גם איבדתי. כשנועה הלכה, הרגשתי שאיבדתי את החצי השני שלי, את החברה הכי טובה, זאת שיודעת מי את מא׳ ועד ת׳ ואם תשכחי היא תזכיר לך. רק שמאז שהיא הלכה אני לא כל כך בטוחה שאני מצליחה לזכור. החלל הריק שנועה השאירה עצום. ולא רק בשבילי, בשביל כל מקום שזכו בו להכיר אותה. אם זה בבית הספר, שבו הייתה תלמידה מצטיינת גם בלימודים וגם במעורבות חברתית. אם זה במגמת תיאטרון שבה השקיעה את כל כולה, הייתה בימאית מדהימה והשפיעה על כל השחקנים שלה. אם זה במשצים, ששם נועה פרחה והפכה להיות בין הדמויות הכי משמעותיות במסגרת שילדים בכל שכבה העריצו אותה ושמעו עליה. או אם זה בין החברים, שלכל אחד היא תפסה מקום ענק בלב, בזכות החיוך שלה, הדאגה שלה, המילה הטובה, הלב הכל כך רחב שהמיס כל מי שזכה להכיר אותה. לי ולנועה היו המון חלומות משותפים לעתיד, שלצערי לא אוכל להגשים איתה. ולנסות ולהגשים אותם בלעדיה ירסק לי את הלב, אבל אהיה חייבת כי אני יודעת כמה טוב היא רוצה בשבילי וכמה אני רוצה להמשיך את דרכה. אז אני אמשיך, אני אחייך, אני אצחק, אני אתן מעצמי לזולת, אני אוהב ואני אשקיע את כל כולי בכל דבר שאני עושה. כי זאת הדרך שלה.
ליאה כהן
הפעם האחרונה שפגשתי אותך.. יום חמישי 28/9/2023 אני מקבלת חמישי בהפתעה ואת יצאת רביעי הביתה. שואלת אותך מה הסיכויים שאת זורמת להיפגש? ואת עונה כן אפשר! קובעות כרגיל על גפניקה אנחנו מזמינות את המנות הקבועות את נודלס בלי כלום ובצד מלא טריאקי!! ואני פאד תאי בקר אנחנו מדברות… ואני שואלת אותך על איך זה להיות תצפתנית ואת אומרת שבגזרה כלכך קשה ויש לאחרונה התחממות ואנשים מתקרבים לגדר ושזה ברגיל. וישר עברנו נושא. הזמנו חשבון ואמרנו מה כבר הביתה אין מצב! הלכנו לאכול גלידה בקייזר. בדרך שמענו שירים בקולי קולות. נכנסו לאוטו בחניון וכאילו משהו אמר לנו שזה לא מספיק ואנחנו צריכות עוד לדבר ולהתסובב במחשבה אחורה אני רואה אותי בכסא ליד הנהג ואותך שם כאילו לא רצינו להיפרד.. והלכנו לעשות סיבוב בליגד (שם תמיד אהבת סתם לנהוג) שהחזרת אותי הביתה ישבנו באוטו שלך מתחת לבית ממשיכות לדבר מתחבקות ונפרדות וזאת הייתה הפעם האחרונה שפגשתי אותך פנים מול פנים. אני ממש יכולה לדמיין כל שניה ושניה מהמפגש שלנו את היית האור שלי והשותפה לכל דבר הכי קטן ואני שמחה שיצא לי להיות חלק בחיים שלך ואת בחיים שלי אני כלכך אוהבת אותך חברה שלי ומתגעגעת אלייך בטירוף ליאה❤️
ירדן אילוז
אני מודה על כל דקה לצידך, על כל חיוך שלך שראיתי, על כל צחוק שלך ששמעתי, על האור, האופטימיות והחיוביות שהפצת לעולם, על זה שהיית החברה שאת לי ולחברות שלי,על הבת המדהימה שהיית להורים המדהימים שלך, על הרגישות הענקית שלך לכל אדם גם אם הוא זר, על הילדות לצידך והזכרונות שאת נמצאת בהן.
חברה משתפת
את נועה הכרתי בתקופת החטיבה דרך חברים משותפים. לא היינו יחד באותו בית ספר אבל בכל פעם שהיינו נפגשים יצא לי להכיר אותה יותר ויותר. למרות שההיכרות שלנו לא הייתה ארוכה או עמוקה במיוחד, היא זכורה לי היטב בגלל שנועה השפיעה עליי ממש. הייתי בתקופה מורכבת בחטיבה ובכל פעם שהיינו נפגשים והיא הייתה נמצאת גם, אני זוכרת כמה שמחת החיים שלה ולראות כמה היא אהובה ועושה טוב לכולם פשוט מילא אותי בכוחות. הרגשתי שהיא רואה אותי ושאכפת לה שארגיש חלק ושיהיה לי טוב למרות שהיא לא הכירה אותי הרבה זמן בכלל. היא המשיכה להשפיע עליי גם אחרי שהתרחקתי קצת מהחבורה הזאת כי תחושות כאלה שבן אדם נותן לך זה משהו שנחרט בך בלב. אני זוכרת אותה תמיד מוקפת באנשים ומוקד עלייה לרגל במסיבות יומולדת או סתם במפגשים, כי כולם רוצים להיות סביבה ולקבל מהטוב שלה. הלוואי שהייתי זוכה להיות חברה שלה גם בתיכון. אומרים שכשאדם נמצא הרבה זמן בסביבת אנשים הוא נהיה קצת יותר דומה להם. הלוואי שהייתי זוכה להיות יום יום בחברתה של נועה ושאשאב ממנה השראה לאיך להיות טובים יותר.
שקדי ונטורה
נועה, בחיים לא הכרתי בן אדם מיוחד כמוך, בן אדם שכובש את הלב בכל כך פשטות, היית בחורה מדהימה, חכמה, אינטילגנטית, ומעבר לכך היית חברה מדהימה עד הרגע האחרון. תמיד הערכתי אותך, השארת חותם ענק לא רק בי אלא במלא אנשים אחרים, אני מתגעגעת אלייך המון, מתגעגעת לשיעורי תאטרון ביחד, מתגעגעת לריכולים שלנו בבתי קפה, מתגעגעת לצחוקים שלנו בשיעורים, מתגעגעת לחיבוק האוהב שלך, מתגעגעת לצחוק המתגלגל שלך, מתגעגעת לכל התמונות סלפי שהיית עושה לי בטלפון, אני פשוט מתגעגעת אלייך. לא יצא לי להגיד לך את זה בפעם האחרונה שנפגשנו, כמה שאני אוהבת אותך, כמה שהתגעגעתי אלייך, כמה שאני רוצה לשבת איתך לשיחה ולהשלים פערים, כמה רציתי שנקבל יחד לבנון ונזכה להעביר את השירות ביחד. את היית הנקודת אור הקטנה שלי שנפנפת לי מרחוק לשלום בחדא בסיירים. נועה, מקווה להמשיך לראות אותך בחלומות שלי, לפחות שם אני זוכה להנות ממך עוד קצת. אוהבת אותך המון ברמה שזה כואב, שקדי❤️
2 תגובות
אילן
ילדה אהובה קטנה וטובה נשמתה בגן העדן היפה
תלמידות שכבת י אולפנת שעלבים
משפחת מרציאנו היקרים,
אנחנו תלמידות כיתה י באולפנת שעלבים והיה לנו חשוב לכתוב לכם משהו קטן🙏🏼
אנו יודעות שאתם עוברים בימים אלה תקופה מאוד לא פשוטה וקשה.
קראנו את סיפורה של נועה ולמדנו על מי שהיא הייתה ואנחנו משתתפות בצערכם, אנחנו בטוחות שנועה הייתה בן אדם מדהים עם לב זהב.
מסיפורה הבנו שנועה הייתה ילדה של אור ושמחה, אהבה מוזיקה וספרים וראתה בכל בן אדם את הטוב שבו.
התרגשנו לקרוא חלקים מ״יומן התודה״ שכתבה- המראים על העוצמות והחוזקות שהיו בה.
התגברות על אסון כזה היא משימה אינה פשוטה, אך אנו ראינו את עמידותכם ואת הכוח שבתוככם ואתם השראה עצומה עבורנו.
אנו מתפללות שהחום ואהבה שנועה הביאה לכם לחיים יסייעו לכם לעבור את התקופה הזו ולמצוא נחמה בזכרונות היקרים.
אנחנו מאחלות לכם כוח ואומץ בתקופה הקשה הזו. אנחנו כחלק מהעם שלנו עומדות מאחוריכם ומחזקות אתכם.